מוכנות ילדינו לכיתה א'
מה עושה את ההבדל?
ישנם הבדלים מהותיים בין גן הילדים לבית הספר. הבנת הבדלים אלו תסייע לנו להבין טוב יותר את המשמעות של העבר מגן הילדים לכיתה א'. בגן נמצאים הילדים עם ילדים משכבת גיל אחת או שתיים יחד עם גננת וסייעת הקרובות אליהם פיזית ורגשית ויוצרת תיווך בין הילד לבין הסביבה. בבית הספר נמצאים הילדים במבנה גדול המכיל כיתות רבות וילדים משכבות גיל רבות, סביב נמצאים מבוגרים רבים בעלי תפקידים שונים בלי יכולת לתת טיפול אישי ופרטני לכל ילד.
מה הן דרכי הלמידה?
שיטת הלימוד הנהוגה בגן היא למידה דרך החוויה. הגן יוצר לילד סביבה של גירוי ללמידה, ההחלטה מה לעשות ברוב הזמן נתונה בידי הילד. אולם בבית הספר שמים דגש על הקניית הקריאה, הכתיבה ולימוד החשבון יש סדר שיעורים קבוע מראש וכך גם צורת הלמידה ואורך השיעור. מסגרת בית הספר מעודדת תחרות אשר יוצרת הערכה כלפי התלמיד על פי משתנים קבועים בהם נאלץ הילד לעמוד ולהתמודד עם התסכול והתחרות.
חרדת ההורים – מהיכן היא נובעת?
כאשר נכנס הילד לבית הספר נוצרת מעין חשיפה של המשפחה לשיפוט החברה. הישגי המשפחה נמדדים על ידי החברה דרך מוסד הלימודים וחינוך הילד על פי הישגים שכלים רגשיים וחברתיים. החשש של ההורים הוא לא רק האם הילד עלול להיפגע בצורה פיזית או רגשית במהלך שהותו בבית הספר, אלא גם האם יצליח הילד לעמוד ברף הדרישות החדשות. ישנו חשש תמידי שמא ילך הילד לאיבוד בתוך מסגרת בית הספר הגדולה, הסגורה והבלתי מתפשרת.
לא תמיד עולה השקפת העולם החינוכית של ההורים עם השקפת העולם החינוכית של בית הספר. לדוגמא בנושאים רבים כמו ענישה, רמת עומס הלימוד, והיחס בכמות המקצועות הנלמדים וערכים המוקנים לילד.
כיצד בודקים את מידת הבשלות והמוכנות לכיתה א' בציורי ילדים?
ע"י פענוח ציורי ילדים. הציור יכול לשמש את ההורים לקבל מידע על עולמו הפנימי של הילד. דרך הציור מביע הילד את עולמו הפנימי ודרכו אף יכול ה-גרפולוג להצביע על כול בעיה, במידה וקיימת.
השלב הראשון
השלב הראשון הוא ההיבט הפיזי. האם המוטוריקה העדינה של הילד מפותחת מספיק?. האם הוא עצמאי בדברים היום יומיים? למשל האם הילד מסכים להתלבש לבד, או לאכול לבד ולא מבקש שילבישו או יאכילו אותו?, האם הילד מסתדר לבד בחדר השירותים (האם הוא מנגב בעצמו אחרי שירותים) מוריד את המים וזוכר לרחוץ את ידיו?. גם אם הילד עושה את הדברים בצורה לא מושלמת, חשוב מאוד לחזק אותו ולתת לו את תחושת הבגרות והאחריות על גופו. חשוב גם לבחון את היכולת שלו לאחוז בכלי כתיבה, יכולת זו נמדדת ביכולת התנועה של שורש כף היד ולא רק משתמשים בהזזת הכתף, והרמת המרפק.
יכולת הכתיבה נמדדת גם על ידי השליטה במכשירי הכתיבה לצורך ציור קווים ישרים או מקווקווים וחצאי עיגולים. יש לבקש מהילד לחזור על הציור מספר פעמים. ניתן להבחין בקואורדינציה – הקשר בין היד למוח על ידי הקפדתו של הילד על פרטים קטנים, שזו הנטייה טבעית של ילדים בגיל 5 -6. רוב ההורים לא מודעים לפרטים אילו מה שעלול ליצור מצב של הזנחה וקשיי ריכוז ולמידה, מה שפוגע קשות ברמת המוטיבציה של הילד.
מה קורה בשלב השני?
פתרון בעיות בנושאים שונים כמו תפיסות צורה, חשבון, תפיסה חזותית, זיהוי צלילים וקיומו של אוצר מילים הוא אחד מהשלבים הקיימים בתהליכי למידה. כחלק מהליך הלימוד בבית הספר נדרש הילד לתהליכים של חשיבה רב שלבית בכל אחד מהתהליכים.
תפיסה חזותית היא היכולת להבדיל בין צורות שונות, גם אם הם דומות במאפיינים רבים (כמו ההבדל בין מלבן וריבוע), תפיסת המציאות על פי מה שקיים באמת, זיכרון חזותי, כלומר יכולת לזכור מה שהעניים ראו. תפיסת צורה מהווה בסיס ללימוד הקריאה שכן יש קבוצות אותיות הדומות זו לזו ונבדלות אחת מהשנייה רק בפרטים קטנים.
מה קורה בשלב השלישי?
עמידה בתור, להתחלק, נשיאה של תסכולים הם חלק מהחוקים בהם נדרש לעמוד ילד בכיתה א'. ילד בכיתה א' כבר צריך להיות מסוגל לעמוד בדחיית סיפוקים, או להצליח לפתור בעיות בקשר בינאישי ללא עזרת מבוגר. חשוב ללמד ילדים כיצד יש לפתור בעיות בעצמם.
בשלות רגשית: הביטחון העצמי של הילד תלוי מאוד ברמת הבשלות הרגשית שלו ולכן יש לה חשיבות רבה. על ידי הצבעים בהם בוחר הילד להשתמש, הפיזור שלהם על הדף והקווים אותם הוא מצייר (חלשים/ חזקים, רועד / יציב) נותנים לנו דרך להבין את בשלותו הרגשית, קו רועד או חלש מצריך בירור עם הילד על רמת הביטחון העצמי שלו.
מיומנות חברתית חשובה מאוד על מנת לאפשר לילד ליצור קשרי ידידות והתחברות עם ילדים אחרים, ילד צריך להיות מסוגל להבין חוקים חברתיים ולרסן נטיות תוקפניות על מנת להתחבר עם ילדים אחרים, קנאה ורכושנות גם הם עלולות להיות גורם מפריע ביצירת קשרים ויש ללמד את הילד לשלוט בהם. ילד זקוק ליכולת של שיתוף פעולה ונכונות לויתורים, רצון להתחלק ויכולת לפיתרון של בעיות בצורה חברית על מנת ליצור קשרים חברתיים. יש לעודד את הילד ליצור לעצמו חברים החל מתקופת גן הילדים. ההורים יכולים לעודד זאת על ידי חיזוקים חיוביים לילד, ואירוח חבריו.
