מוכנות ילדינו לכיתה א' 2
מה קורה בשלב הרביעי?
קפיצה על רגל אחת או שתי רגליים, אפשרות תנועה ללא מעידות רבות נפילות או התנגשויות בחפצים הם מיומנויות נדרשות מילדים בני חמש או שש, בגיל זה המוטוריקה הגסה צריכה להיות מפותחת והם צריכים להיות מחוברים לגופם. ילדים בעלי כבדות תנועה או מגושמים יכולים להיעזר בעזרה מקצועית של מורה להתעמלות טיפולית או מרפאה בעיסוק.
המהות של העיניים בציור הילד
הראייה והשמיעה מקושרים לפנימיות אשר יוצאת החוצה. ראיה מקושרת לנשמה של האדם והשמיעה מקושרת לאיזון שלו. לדוגמא: אם נספר לשני אנשים אותו סיפור כל אחד יצודד בגרסתו . אבל – ראייה ושמיעה לא תמיד תקינים. אלא מה? הילד לא יודע להגיד לנו, כי בשבילו כך הוא רואה או שומע. אין לו דרך לדעת שהאחרים עוברים חוויה אחרת ממנו. לכן, אם הילד משפשף הרבה את העיניים, עיניו דומעות והוא מתקרב אל הדף כשהוא מצייר או מסתכל בספר בזוויות שונות, אם הוא מתלונן על כאבי ראש בלתי מוסברים, בחילה או סחרחורת- יכול להיות שכדאי לבדוק את ראייתו.
לפעמים כשהוא יעקוב אחר הקראה שלכם , כשהאצבע שלכם עוברת על המילים, הוא יתלונן כי העיניים מתעייפות לו, יכווץ את העיניים או יבקש לחזור אל מקום מסוים… כל אלו יכולים לכוון למחשבה כי רצוי לבדוק מה קורה עם הראייה. חוש הראייה חשוב ביותר לתהליכי הלמידה היות ובלעדיו יהיה קשה לעקוב אחר הצורות החדשות – האותיות שיש ללמוד, בלי פענוח ראייתי נכון לא נוכל להבין את ההבדל בין ח ל-כ למשל. ארחיב את הנושא כאשר אכתוב על תפיסה – שם יעלה הנושא של תפיסה חזותית- כפי שהוא נקרא בשפה המקצועית.
עיניים – מסבירות לנו כיצד הילד לומד להכיר דברים חדשים, האינטימיות של הילד והיכולת לשמש בראיית דברים מרחוק, הביטחון העצמי שלנו מגיע מהעיניים. כאשר זוג מאוהב, הם יכולים להביט אחד לשני בעיניים בלי להסיט את מבטם למשך זמן רב. כאשר כועסים על ילד הוא בדרך כלל לא יתבונן על ההורה/המבוגר בעיניים. דרך העיניים אנו יכולים להיכנס לפנימיות האדם.
הבחנה שמיעתית: היכולת להבחין בדומה ובשונה בצלילים וברעשים שונים. ילד בעל קושי בתחום זה (בהנחה שהשמיעה נבדקה ונמצאה תקינה) יתקשה להבדיל בין צלילים דומים ומילים דומות בצלילן, כמו: לימון/רימון, חלום/חלון, איש/אש וכו'. זיכרון שמיעתי: היכולת לזכור מה שהאוזניים קלטו, כמו סיפור או חומר שנלמד. אגב, מומלץ לפני כיתה א' לפנות עם הילד לבדיקות ראייה ומיקוד ראייה.
מה אנחנו ההורים חושבים על המוסד הלימודי?
במקרים רבים יש הבדל עצום בין תפיסת העולם החינוכית של ההורים לבין זו של בית הספר. הורים רבים מתלוננים על העומס בדרישות של הלימודים, כמות שיעורי הבית, צורת וסוג הענישה בה משתמשים המורים במוסד הלימודים וצורת הדיבור שלומדים הילדים.
פערים אילו בין תפיסת החינוך אצל ההורים ותפיסת החינוך אצל המורים, עלולה ליצור בלבול וחיכוכים רבים וכל זאת דרך הילדים. לעיתים נוצרת תחרות מתחת לפני הקרקע בין ההורים למוסד הלימודים. דבר זה מוביל לפגיעה בסמכות של המורים בעיני הילד ומקשה עליהם את התפקוד היום יומי במוסד הלימודים.
איך נכין את עצמנו בצורה טובה יותר לכניסת ילדינו לביה"ס?
הפיכתם של צוות המורים לחברים ושימוש במוסד בית הספר ככלי עזר, יורגש על ידי הילד גם בלי שתאמרו לו ויעזור לילד ליצור אמון במערכת הלימוד בבית הספר ובמורים. דבר זה יוביל להשתלבות מהירה וחלקה יותר של הילד במערכת. אם ההורים מסבירים לילד כי בית הספר אינו כולל רק שיעורי בית וחובות לימוד, אלא יכול להיות גם מקום לחוויה וכיף הם יוצרים לו מקום לבוא ולשתף אותם בחוויות שהוא עובר בבית הספר, ובכך ליצר מעקב יום יומי אחר הנעשה ולמנוע מצב בו הילד מפתח מעורבות רגשית כלפי בית הספר. הורים הנוטים לשתף את מורי הילד בכל בעיה המתעוררת עלולים ליצור קושי של הילד בהתמודדות עם בעיות קטנות.
עבור הילד הכניסה לבית הספר היא הזדמנות לצמיחה אישית. הסקרנות לגבי המחכה להם בבית הספר וחיפוש אחר אתגרים ושינוי מגן הילדים מובילה את הילד להצליח להתמודד עם הקשיים בצורה שיכולה להפתיע אותנו.
הורים הנוטים לגונן על הילד באופן קיצוני עלולים להחליש בו את יכולת ההתמודדות. ויתור על ניסיון לשליטה מלאה בעניינים יקל על הילדים וייתן להם תחושה שסומכים עליהם ובכך מעודד אותם ויוצר אצלם ביטחון עצמי, קבלה והבנה של קשיים ושל מגבלות אישיות. כאשר אומרים לתת לילד תחושה שסומכים עליו אין הכוונה להסיר את האחריות מההורים לחלוטין, חשוב כי הורה יעקב ויהיה ערני אחרי הנעשה עם ילדו, ולהיות ערים לאותות מצוקה ולהיות מסוגלים לתת מענה גם במקרה שיש חיכוך בין הרצון להקשיב לבעיותיו ומצוקותיו של הילד ובין הרצון להראות שסומכים על בית הספר, דבר זה דורש מיומנות רבה מבחינה תקשורתית.
רוצים לדעת האם ילדכם מוכן לכיתה א'? הזינו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם!
