גרפולוגיה - העץ שלי ואני



  

 

כל אחד מאיתנו התנסה לפחות פעם אחת ב"מבחן העץ" כדי להתקבל למקום עבודה מסוים. האם שאלתם את עצמכם מדוע אנחנו מציירים עץ במבחן זה? מה הקשר בין ציור העץ לאדם שמצייר אותו? האם לכל אחד מאיתנו עץ משלו ?

 

אנחנו מתקרבים לט"ו בשבט וחשבתי כיצד אוכל להשיב לכם על כמה מהשאלות הללו, לא רק מהפן הגרפולוגי אלא גם מהפן הרוחני. דרך הגרפולוגיה נוכל להבין שיש מוטיב נוסף של ציורי מבוגרים/ילדים וישנם מספר ציורים מאוד דומיננטיים חוץ מ "ציור העץ", כגון "שמים ים וכוכבים", ציורי "מערבולות" ועוד.

 

כבר בתנ"ך נאמר (דברים כ', י"ט) "כי אדם עץ השדה", למה הכוונה? מה ההבדל או הדומה בין אדם לעץ? אנחנו בני האדם, משתמשים בעץ לצרכים שונים. האם הוא חשוב עבורנו? האם במבחן העץ נוכל לראות התאמה בין העץ לתכונות האופי שלנו או לתחום המקצועי שלנו?

 

כוח המשיכה על פני כדור הארץ הוא מהדומיננטיים ביותר ולכן כל דבר שנזרוק כלפי מעלה, סופו להגיע למטה, אולם אם נסתכל על העץ נוכל לראות שהוא צומח הפוך מכוח המשיכה מה זה אומר? את כוח המשיכה נוכל להשוות לתכונת אופי שלנו הנקראת: "הרצון לקבל", ז"א, שלעץ יש את הכוח לפרוץ קדימה נגד הזרם המקובל. הדבר דומה מאוד למעיין הפורץ מהאדמה.מרבית החיות הולכות על ארבע, לעומת העץ והאדם אשר אינם כפופים ועומדים בצורה איתנה נגד כוח המשיכה. הדבר מראה לנו על העוצמה והרצון לקבל, אולם חייבים לווסת אותו ולהעביר אותו הלאה.

 

הדבר דומה למשחק כדור שהקבוצה לא יכולה להחזיק את הכדור יותר מזמן קצוב ולאחר מכן הוא עובר לקבוצה השנייה. אותו דבר בחיינו האישיים, ברגע שנחזיק סכום של כסף ללא העברה, הכסף יעבור למשהו/מישהו אחר בכל מיני צורות. כל פעם שישנם פגעי טבע כמו שריפת יערות ושיטפונות, הדבר מראה לנו על חוסר איזון בטבע אשר נובע מההתנהגות שלנו. כאשר הרצון לקבל לעצמו גודל אצלנו, נוצר בעולם חוסר איזון ורק לאחר מכן ובמידה ותיקנו, הופך הרצון לקבל לעצמו בלבד, לרצון לקבל על מנת לתת.

 

מידי יום מקבל העץ טיפול; אנו משקים אותו מים, מעדרים את האדמה אשר סביבו, מעניקים לו חום במידת הצורך והוא גומל לנו בהעניקו לנו צל, פירות, חומרי גלם וכו'. אצל בני האדם הרצון לקבל לעצמו מגיע מתוך אגו, כעס, קנאה, טינה ועוד. אם נשים לב נראה שכול תינוק נולד עם אגרופים קמוצים, המורים על הרצון לקבל לעצמו ועד גיל שלוש הוא אמור לאזן זאת. הדבר דומה לעץ שטרם מלאו לו שלוש שנים והפירות שלו עדיין בוסר ולא ניתנים לאכילה. זאת אומרת שהתהליך של העץ הוא התהליך האמיתי: הוא בונה את הרצון לקבל ורק לאחר מכן נותן מעצמו.

 

בסיפור בראשית אנחנו נתקלים בשני עצים: עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. כיצד שני העצים הללו קשורים לחיים שלנו? בחיים שלנו ישנה בחירה חופשית בין שני העצים כאשר הראשון (עץ החיים) נחשב לחיבור לעולם הרוחני שמלמד אותנו כאשר אנחנו נמצאים במקום ובזמן ועם האנשים הנכונים הכול קורה בצורה מתואמת ומושלמת. העץ השני (עץ הדעת טוב ורע) נחשב לחיבור הקיים בעולם שלנו, פעם טוב לנו ופעם רע, הכול קורה ב"מקרה" ואנחנו תמיד נמצאים בחוסר וודאות ובספקות. הסיפור על חטא האדם הראשון מנסה לומר לנו שהבחירה היא בידנו הכול מתחיל ונגמר בחשיבה שלנו.

 

אז למה החג נקרא ט"ו בשבט?

 

כל חודש עברי מתחלק לשלושה חלקים: תחילת החודש, אמצע וסוף. באמצע החודש מתגלה כוח מאוד מיוחד כאשר השמש והירח יוצרים כוח של איזון בין ההתחלה לסופו של החודש, דבר הנותן כוח של חיים אליו אנחנו יכולים להתחבר. החג פותח לנו הזדמנות מיוחדת להתפתחות, צמיחה, גדילה רוחנית, שינויים והתחלות חדשות. כל התחלה חדשה קשה לנו בשל המאמץ הכרוך בכך.