הצבת גבולות

גבולות גבירותיי ורבותיי.. גבולות.. הילדים שלנו זקוקים להם כמו אוויר לנשימה.

 

כבר מגיל מוקדם חוגגים ילדינו את עצמאותם. עדיין לא בני 3 וכבר יודעים בדיוק מה הם רוצים. יש להם דעות ורצונות משלהם, מה לאכול, מה ללבוש ואפילו לאן ללכת לבלות. מה קורה איתנו ההורים? אנחנו נמשכים כמו מגנט אל מול עצמאותם ובפה פעור ועיניים משתאות עוקבים אחר זריזותם ובמקום לעצור אותם ולומר הללללו.. יש כאן אבא ואמא שאמורים להאציל סמכויות, אנחנו נוטים לתת להם את מה שהם רוצים.

 

מדוע אנחנו פוחדים מילדינו?

אתם בטח מכירים זוגות רבים (חברים שלכם, או אפילו אתם עצמכם) שלהם ילד ראשון כבן שלוש לערך ולעיתים אפילו פחות ומה שנראה על פניו הוא… שהם פוחדים ממנו!!! בשיחת טלפון עם אחד ממכריי, אב לילד בן שנתיים וקצת, שאלתי אותו מדוע בשעה 22.00 בערב אני שומע עדיין את קול בכיו של בנו והוא ענה לי שבנו  עדיין ער ומחכה שהוא יבוא להשכיב אותו במיטה הזוגית שלהם. נחרדתי; אבל למה אתה מרגיל אותו שישן אתכם, והוא ענה לי, משום שאם לא ניתן לו לישון אתנו הוא יעשה לנו את "המוות" ויבכה כל הלילה ואנחנו, שעובדים קשה כל היום רוצים לישון בשקט, לכן אנחנו מוותרים לו.

 

גבירותיי ורבותיי… כאן זה מתחיל!! אם לא תציבו גבולות עכשיו, לא תציבו אותם לעולם!! הפסיקו לפחוד מילדכם. הוא הילד שלכם ולא הפוך. , אך אם אתם כל הזמן מוותרים לו, אתם עושים לו רק רע. אז נכון שיהיו לכם כמה וכמה לילות חסרי שינה עד שהילד יתרגל לישון במיטתו, אך מה הם כמה לילות לעומת שנים של שקט וזוגיות נורמלית? וזו רק דוגמא קטנה. כמה פעמים אנחנו נכנסים לחנות מסוימת ורואים ילדים מתפלשים וצורחים על הרצפה, משום שהוריהם לא קנו להם את מה שהם רוצים? וההורים? מרוב מבוכה ובושה הם קונים לילד את מבוקשו, או לחלופין צורחים וצועקים עליו לעיני כל.

 

נו..אז מה עושים?

כתבתי בתחילת המאמר שגבולות ברורים מעניקים לילדים ביטחון וחוזק נפשי. כמו כן גם העצמאות מעניקה ביטחון ומה רע בכך? הרי תכונת העצמאות היא תכונה מבורכת וקבלת החלטות באופן עצמאי נחשבת לתהליך מתקדם אצל כל אחד מאיתנו. אנחנו ההורים רוצים להעניק עצמאות לילדינו מכל הבחינות, כדי שיסתדרו בכוחות עצמם בחיים. התשובה לכך מסתתרת בקצה השני של הסקאלה – בחשיבות של הצבת גבולות ברורים לילדים. ברגע שמעניקים לילדים עצמאות עלולים להיפרץ כל הגבולות.

 

אז איפה הגבול?

אחת העצות הטובות היותר היא מתן בחירה בין שתי אפשרויות – זו שיטה שמבוססת על שילוב בין מתן חרות טוטאלית ועצמאות לבין הצבת גבולות מוגדרת. מצד אחד – מתן אפשרות בחירה מעניק לילד תחושה של עצמאות ומחזק את הביטחון העצמי שלו. מצד שני – הענקת בחירה מבין שתיים שלוש אפשרויות בלבד ולא יותר – מציבה לו גבולות ומזכירה לו מי הדמות הסמכותית. עם השנים קלטתי באמצעות יישום דרך זו שלכל דבר שאנחנו עושים יש לפחות שתי אפשרויות, ולכן קל תמיד להציג בפני הילד שתי אופציות – כשהולכים לקנות איתו בגדים, עלינו לבחור שניים שלושה סטים אותם אנו יכולים לאפשר לעצמנו לקנות (או לחלופין אם החלטנו לקנות לו צעצוע כלשהו) ואז לתת לילד לבחור וכאשר הוא עסוק בשאלה מה יעדיף, נחסכות מאיתנו סצנות כגון "אני רוצה את החליפה הירוקה או את הצעצוע שתלוי שם למעלה" וכו'.

 

בנוסף, חש ילדנו מאושר שקיבל הזדמנות לבחור בעצמו, ויש לכך ערך מוסף בדמות שיעור בקבלת החלטות שכל כך חשוב בחיים. עוד דוגמאות למתן אפשרות בחירה לילדנו היא האופציה לשאול אותו אם הוא רוצה ללכת לחבר או להזמין חבר, אפשר להציע לו לצבוע חוברת צביעה או לשחק במשחק קופסה (כדי שלא יצפה בטלוויזיה שעות על גבי שעות). לא כדאי לחכות לסצנות של מריבות וצעקות. תנו לילדכם עצמאות בתוך גבולות ברורים!

 

רוצים לדעת עוד? צרו עימנו קשר ולימדו כיצד ניתן לראות דרך עיני הגרפולוגיה האם ילדכם עצמאי או תלותי ועוד.

גיבוש צוות